פסק-דין בתיק ת"ק 55200-01-12

בתאריך 19.6.10, יום שבת בשבוע, בטבריה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע הנהוג על ידו ובין רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

התאונה התרחשה בצומת מרומזר, כאשר אין חולק כי התובע הגיע לצומת בדרכו מחיפה לטבריה והתכוון להמשיך בנסיעה ישר קדימה ואילו הנתבע הגיע לצומת בדרכו מכוון טבריה לכווון כללי פוריה והתכוון לפנות בצומת שמאלה.

כל אחד מהנהגים טוען כי הגיע לצומת כאשר ברמזור כוון נסיעתו דלק אור ירוק וכי הנהג האחר אחראי לקרות התאונה.

הנני מקבלת כמהימנה עלי את עדותו של התובע על אופן קרות התאונה וקובעת כי זו ארעה כאשר התובע נכנס לצומת בחסות האור הירוק שדלק ברמזור כוון נסיעתו ונפגע בדופן השמאלי שלו על ידי רכב הנתבע שנכנס לצומת ממולו ופנה בו שמאלה.

הנני מקבלת את דברי התובע כי ניסה לבלום את רכבו, טרם המגע בין הרכבים, אך הדבר לא עלה בידו.

הנני מקבלת את דברי התובע כי כתוצאה מעוצמת הפגיעה נהדף רכבו של התובע ימינה ועלה על אי תנועה שבצד ימין הדרך.

כן הנני מקבלת כאמינים עלי את דברי עדותו של התובע כי לאחר התאונה אמר לו הנתבע כי היה בצבא, כי הינו משמש עתה כקב"ט של בית מלון וכי הינו ממהר לבית המלון הואיל וקבל קריאה להגיע וכי השאיר את משפחתו בחוף גיא.

עדותו של התובע נתמכת ומתאשרת בדברי עדותו של מר יהושע בן עטר, העד מטעם התובע, מי שישב לידו בעת התאונה וזו התרחשה אל מול עיניו.

אף עדותו של עד זה מהימנה עלי ודבריו תואמים באופן מלא את גרסת התובע.

הנתבע העיד כי הגיע לרמזור כשהאור בו אדום וכי נעצר כשהינו רכב ראשון לפני קו העצירה. משהתחלף האור לירוק החל בנסיעה, תוך פנייה שמאלה ומשראה את התובע מגיע ממול, הסיט את הגה מכוניתו ימינה ופגוש רכבו השתפשף קלות בפינתו הקדמית שמאלית "כנראה ברכב של התובע" (עמוד 10 שורות 12, 13 לפרטיכל).

לא נתתי אמון בדברי עדותו של התובע, על כל אשר התרחש באותו מועד בו קרתה התאונה.

אינני מקבלת את דבריו כי נכנס לצומת כאשר האור הירוק דלק ברמזור כוון נסיעתו.

כן אינני מקבלת את גרסתו כאילו רכב התובע פגע בעמוד שלצד ימין הדרך.

הנני דוחה את דבריו כאילו הציג התובע את עצמו בפני הנתבע כחייל והודיע כי הינם ממהרים.

בעדותו של הנתבע בביהמ"ש, העיד כי אכן פגע ברכב התובע, אך זאת עם הפינה הקדמית של הפגוש שלו, בפגיעה קלה ביותר, שלא הותירה נזקים של ממש בפגוש רכבו.

מאידך, מכתב ההגנה שהגיש הנתבע לביהמ"ש עולה כי אינו מאשר כלל שפגע ברכב התובע.

בכתב ההגנה כתב הנתבע כי התובע נסע: "במהירות ובפראות ונראה כי מאבד שליטה על רכבו, פגע במדרכה באזור הפגוש, בהמשך המשיך ופגע בעמוד הרמזור".

זאת ועוד; הנתבע לא דיווח כלל לחברת הביטוח מטעמו על כך שארעה התאונה בה היה מעורב ושבה נגרמו לרכב האחר נזקים כבדים.

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש עולה כי רק לאחר כחצי שנה דיווח הנתבע לחברת הביטוח מטעמו על קרות התאונה.